1. ראש ההוצאה לפועל
כל שופט או רשם של בית משפט שלום מוסמך לשמש כ"ראש ההוצאה לפועל".
זהו תפקיד, הכולל, במקרים מסויימים, כמה סמכויות שיפוטיות, אך עיקר תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא מנהלי. ראש ההוצאה לפועל, בעצמו או באמצעות המוציאים לפועל, הוא המחליט הראשי במרבית ההחלטות שיש להחליט בהוצאה לפועל.
אם אינך מרוצה מהחלטת ראש ההוצאה לפועל ואתה סבור שהיא שגויה מבחינה משפטית, אתה יכול לנסות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאת לישכת ההוצאה לפועל בה ניתנה ההחלטה. במרבית ההחלטות הערעור איננו אוטומטי וצריך לקבל רשות לערער. הרשות יכולה להינתן בהחלטה עצמה, שאז אתה יכול להגיש ערעור תוך 15 יום מהיום בו נודע לך על ההחלטה והרשות לערער, או על ידי הגשת "בקשת רשות לערער" בבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מהיום בו נודע לך על ההחלטה. לא מומלץ להגיש ערעור או בקשת רשות לערער ללא עורך דין.
2. המוציא לפועל
המוציא לפועל הוא פקיד הממונה על סדרי המנהל בלשכת ההוצאה לפועל והוא חייב לבצע את צוי והחלטות ראש ההוצאה לפועל. בדרך כלל אין המוציא לפועל מבצע תפקידי ביצוע (כגון עיקולים או מסירות) בעצמו אלא מטיל אותם על פקידי בית משפט, עורכי דין או "בעלי תפקידים".
3. בעלי תפקידים
מדובר בקבלנים בעלי רישיון כחוק המבצעים פעולות שונות (בדרך כלל עיקולים ופינויים) עבור לשכת ההוצאה לפועל.
אם החייב לא נענה לדרישתך, או שברור לך שלא יעשה כן, עליך לפעול באופן הבא:
1. פנה למזכירות בית המשפט לתביעות קטנות (המשרד שבו מגישים את כתב התביעה, כתב ההגנה ושאר מסמכי בית המשפט) עם העתק מצולם של פסק הדין ובקש מפקיד בית המשפט לאשר את פסק הדין, כלומר להטביע על העתק פסק הדין שבידך את החותמת "העתקה נכונה". חותמת זו מאשרת כי פסק הדין שבידך זהה לפסק הדין אשר בתיק בית המשפט.
2. פנה ללישכת ההוצאה לפועל לאשנב "פתיחת תיקים" ובקש טופס "בקשה לביצוע פסק דין". את הטופס יש למלא על כל פרטיו ולצרף לו את ההעתק המאושר של פסק הדין. חובה לציין בטופס את שמו המדוייק והמלא של החייב, וכן אם הוא אדם, חברה או תאגיד אחר, ואת מספר הזהות שלו (או מספר התאגיד אם מדובר בתאגיד) ומענו המדוייק כולל מיקוד (לא ת.ד.!). בניגוד להגשת תביעה, אין בהוצאה לפועל "כללי סמכות מקומית", וניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל של פסק דין של כל בית משפט בכל לישכת הוצאה לפועל, יהיה מקומה אשר יהיה.
3. פקיד ההוצאה לפועל יפתח תיק הוצאה לפועל נושא מספר סידורי ויעריך את סכום האגרה שעליך לשלם.
אם בית המשפט שנתן את פסק הדין פטר אותך מתשלום אגרה בעת הגשת התביעה, יחול הפטור הזה גם על פתיחת תיק ההוצאה לפועל. כמו כן, במקרים מסויימים הינך רשאי לבקש מראש ההוצאה לפועל כי יסתפק במתן ערובה לתשלום האגרה במקום האגרה עצמה. לא ניתן לשלם את האגרה בשיק רגיל (אלא אם כן זהו צ'ק של עורך דין) ועליך להכין מראש סכום כסף מזומן או שיק בנקאי לפקודת לישכת ההוצאה לפועל ע"ס אחוז אחד מסכום פסק הדין בצירוף הפרשי ריבית (%4 מיום הגשת התביעה ו- %5 מיום פסק הדין) והצמדה ולא פחות מסכום מינימום מסויים המתעדכן מעת לעת. מאחר שהסכום מתעדכן מעת לעת ולא תמיד ניתן לקלוע לסכום המדוייק המחושב אוטומטית על ידי מחשב לישכת ההוצאה לפועל, ומאחר שמשום מה יש לשלם את הסכום המדוייק כולו בשיק אחד או רק במזומן, מומלץ, אם אתה משלם במזומן - להכין סכום גדול מעט מן הדרוש, ואם אתה משלם בשיק בנקאי - להגיע ללשכה פעם נוספת לאחר פתיחת התיק כדי לשלם את האגרה. סכום האגרה מצטרף אוטומטית לחוב הפסוק.
4. לאחר מכן עליך לפנות עם הטופס לקופת לישכת ההוצאה לפועל, לשלם את האגרה ולהגיש את הטפסים.
5. כעבור מספר ימים תנפיק לישכת ההוצאה לפועל "אזהרה" לחייב.
באזהרה יידרש החייב תוך 20 ימים למלא אחר פסק הדין או לשלם את הסכום שנפסק בו בתשלומים, לפי שיעורים שנקבעו בחוק או לפי הצעתו. האזהרה אף תכלול הודעה לחייב כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב בלשכת ההוצאה לפועל תוך 21 ימים מהיום שנמסרה לו האזהרה או במועד אחר, אם היה כזה באזהרה, לצורך חקירה מקיפה על יכולתו הכלכלית. לחקירה יהיה עליו להביא מסמכים שונים שיפורטו באזהרה. החייב יוזהר כי אם לא יעשה כפי שנצטוה באזהרה, ייראו אותו כחייב המסוגל לשלם את החוב אך משתמט מכך והוא עלול להיאסר.
האזהרה תכיל את תמצית פסק הדין (כלומר את הסכום שחוייב החייב לשלם בפסק הדין) או שפסק הדין יצורף אליה.
עיקול מיטלטלין שברשות החייב
ניתן לעקל נכסים שונים שבבעלות החייב וביניהם מיטלטלין, גם אם הם לא ברשותו. חלק מן המיטלטלין אסור לעקל לפי החוק בכפיפות לתנאים שונים, כגון מוצרי מזון שהחייב ניזון מהם, בגדים, כלי אוכל, מיטות, תשמישי קדושה, כלים המשמשים לפרנסתו של החייב, כלים המשמשים נכה וחיות מחמד.
לשם עיקול מיטלטלין עליך למלא טופס "בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים". יש להגיש את הבקשה במדור העיקולים שבלישכת ההוצאה לפועל, אולם תחילה יש לשלם בשיק בנקאי או במזומן את שכר הקבלן שיבצע את הפעולה. סכום זה מצטרף אוטומטית לחוב הפסוק.
השלב הראשון בעיקול מיטלטלין הוא "עיקול ברישום": קבלן ההוצאה לפועל (המכונה בלשון החוק: "בעל תפקיד") או פקיד בית המשפט מגיע לביתו של החייב או לכל מקום שהמיטלטלין שלו נמצאים בו (אם יש צורך בכך מותר לו להשתמש בכח כדי להיכנס לבית), ומכין דו"ח הכולל רשימה של המיטלטלין אשר יישלח ללישכת ההוצאה לפועל. העתק מן הדו"ח נשלח גם אליך, הזוכה, ולחייב. בבקשה הראשונה לעיקול מיטלטלין יש לסמן, אפוא, במקום המתאים בטופס: "עיקול ברישום".
מרגע הרישום אסור לחייב, או כל מי שמחזיק במיטלטלין, להוציא את המיטלטלין המעוקלים מרשותו, או לפגוע בדרך אחרת בביצוע העיקול.
תוך עשרה ימים, אם לא שילם החייב את חובו, יש להגיש שוב בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים, והפעם לסמן "הוצאה".
זוהי פעולה לא נעימה. קבלן ההוצאה לפועל נכנס לביתו או עיסקו של החייב, מוציא את המיטלטלין מרשות החייב ומעבירם למחסן מיוחד.
אם החייב לא פורע את החוב תוך 14 ימים מיום ההוצאה יימכרו המיטלטלין והתמורה תועבר לחשבונך. ישנן תקנות הקובעות כיצד תתבצע המכירה, בהתאם לסוג המיטלטלין. בדרך כלל מדובר במכרז.
עיקול נכסים שהבעלות בהם טעונה רישום במרשם רשמי
אם הבקשה היא לעיקול כלי רכב או נדל"ן, אשר לפי החוק יש לרושמם במרשם רשמי (נדל"ן - אצל רשם המקרקעין, ה"טאבו", או אצל מינהל מקרקעי ישראל, תלוי בסוג הקרקע, וכלי רכב - במשרד הרישוי), יש למלא טופס "בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים" ולפרט את פרטי הנכסים שברצונך לעקל.
צו העיקול נשלח (בדרך כלל) לטאבו או למינהל מקרקעי ישראל, כשמדובר בעיקול נכס מקרקעין כגון דירה, או למשרד הרישוי - כשמדובר בעיקול רכב.
מרגע שנרשם העיקול אסור לחייב להעביר את בעלותו בדירה או ברכב, לפי הענין, או לפגוע בדרך אחרת בביצוע העיקול.
חייב, שתוך ארבעה עשר ימים משנודע לו שנרשם עיקול על כלי רכבו לא פרע את חובו, ניתן לתפוס את הרכב, למכור אותו במכרז ואת התמורה להעביר לחשבונך, אך מובן שההליך כרוך בהוצאות.
הליכי מכירת נדל"ן מעוקלים מורכבים ומצריכים טיפול עו"ד ולא יפורטו כאן.
עיקול נכסים וזכויות שבידי צד שלישי
ניתן לעקל גם נכסים וזכויות שאינם ברשות החייב אלא בידי "צד שלישי", כלומר כל מי שאינו החייב (כולל אתה - הזוכה!). לשם כך עליך למלא טופס "בקשה לעיקול נכס שבידי צד שלישי" ולפרט בו את פרטי הנכס או הזכות שברצונך לעקל ופרטי הצד השלישי. צו העיקול יכול להישלח לצד השלישי באמצעות לישכת הוצאה לפועל או במסירה אישית שלך. אם יש לצד השלישי כמה סניפים, יש לשלוח את הצו לסניף המרכזי. הצד השלישי חייב להודיע למוציא לפועל בכתב תוך 10 ימים מקבלת צו העיקול אם הנכס או הזכות המסויימים נמצאים ברשותו ואם יגיעו לידיו תוך שלושה חודשים, ובינתיים אסור לו להוציא את הנכס או הזכות מרשותו. לא מילא הצד השלישי אחר הצו, ניתן לזמנו לחקירה בפני ראש ההוצאה לפועל ובמקרים מסויימים אף לחייבו לשלם את החוב הפסוק.
הליך זה מתאים במיוחד לעיקול חשבונות בנקים וכספים שונים המגיעים לחייב, למשל משכורת (החל מסכום מינימלי הקבוע בחוק), תשלומים מספקים ולווים, פיצויים מחברות ביטוח, דיבידנדים (כאן הצד השלישי הוא החברה שהחייב מחזיק במניותיה) ודמי שכירות מנכסים של החייב.
העיקול הנפוץ והקל ביותר לביצוע הוא עיקול חשבונות בנק. יש למלא טופס נפרד לכל בנק וחובה לציין את מספר תעודת הזהות או מספר התאגיד של החייב. צוי העיקול נשלחים להנהלות המרכזיות של הבנקים באמצעות תקשורת מחשבים. מחשבי הבנקים בודקים האם החייב מנהל אצלם חשבון בנק ומהי יתרת החשבון ושולחים מיידית את התשובה ללישכת ההוצאה לפועל ולזוכה. אם נמצאו יתרות זכות או פקדונות בחשבון הבנק של החייב או אם הגיע מועד פירעון חוב מצד שלישי לזכות החייב, מועבר הסכום לקופת ההוצאה לפועל וממנה לחשבונך.
יצויין, כי לא ניתן לעקל כספים מחשבון העו"ש של החייב כאשר הוא נמצא ביתרת חובה, אולם גם במקרה זה העיקול מכביד על החייב, שכן הוא איננו יכול למשוך מן החשבון המעוקל כספים ושיקים.
2. מאסר
בעבר היתה סנקציית המאסר קלה לביצוע ונפוצה מאוד. שיטה זו היתה אמנם יעילה מאוד אך פגעה קשות בזכויות היסוד של החייב. כיום, בדרך כלל, לא ניתן להטיל מאסר על החייב אלא רק לאחר שהתייצב לפני ראש ההוצאה לפועל ולא מלא אחר החלטותיו. הסיבה לכך היא שהמאסר בהוצאה לפועל כיום איננו אקט עונשי אלא אמצעי כפיה לתשלום החוב, ואין כל תועלת במאסר לחייב שאיננו מסוגל לשלם את חובו.
בטרם יוכל הזוכה לבקש נקיטת הליך מאסר עליו להמתין שיחלפו 30 ימים מעת מסירת האזהרה בהם לא ביצע החייב אף אחת מן הפעולות הבאות:
א. לא שילם את החוב
ב. לא הגיש בקשה לצו תשלומים.
ג. הגיש בקשה לצו תשלומים אך לא צירף לה את המסמכים הדרושים.
ד. לא מלא אחר צו תשלומים שניתן לו.
בכל אחד ממקרים אלה על הזוכה להגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל, בה יתבקש ראש ההוצאה לפועל להזמין את החייב לבירור. במהלך הבירור מברר ראש ההוצאה לפועל מדוע לא שילם החייב את החוב או מדוע לא ביקש שיינתן לו צו תשלומים. ראש ההוצאה לפועל אף רשאי להחליט החלטות שונות בנוגע לחייב ובין היתר לתת צו תשלומים, לצוות על החייב למסור מידע אודות נכסיו או להמציא מסמכים שונים ולהזמין את החייב לחקירת יכולת. אי ציות לצוים אלו, כאמור, מאפשר לך, הזוכה, להגיש בקשה למאסר החייב. ראש ההוצאה לפועל יכול לצוות על מאסר החייב גם אם השתכנע שהחייב הוא בעל יכולת אך מתחמק מתשלום חובותיו. במקרה זה או במקרה של הפרת צו תשלומים שניתן יכול צו המאסר להינתן גם מבלי שהחייב התייצב תחילה לפני ראש ההוצאה לפועל. חייב שזומן לבירור או לחקירת יכולת ולא התייצב, ראש ההוצאה לפעול יכול להוציא נגדו צו הבאה. כלומר צו שיורה למשטרה להביא את החייב, גם בכח, כדי שיתיצב בפניו.
התקופה המירבית למאסר בגין חוב רגיל (לא חוב מזונות, שיש לו דינים מיוחדים) היא 7 ימים בגין כל תשלום שלא שולם ולא יותר מ-30 יום ברציפות. בתוך 48 שעות ממאסרו מובא החייב לפני ראש ההוצאה לפועל, מתוך הנחה שתנאי המאסר הקשים ישנו את דעתו...
ביצוע המאסר כרוך בתשלום אגרה מיוחדת בקופת לישכת ההוצאה לפועל. האגרה מצטרפת אוטומטית לחוב הפסוק.
3. מעצר מונע
אם אתה סבור שהחייב או אדם אחר מטעמו עושה או עומד לעשות מעשה בכוונה למנוע ביצוע הליך או להפריע בביצועו, אתה יכול לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה כי החייב או האדם האחר שפועל מטעמו ייעצרו לתקופה בה יבוצע ההליך אך לא יותר מ-48 שעות. את הבקשה יש להגיש בצירוף תצהיר.
4. עיכוב יציאה מן הארץ
ראש ההוצאה לפועל מוסמך לתת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד החייב או על הפקדת דרכונו בלישכת ההוצאה לפועל.
אך לשם כך עליך לשכנע את ראש ההוצאה לפועל, כי החייב עומד לצאת מהארץ בלי לפרוע את החוב או בלי להבטיח את פרעונו. צו עיכוב יציאה מהארץ לא יינתן בדרך כלל אם החייב עומד בצו תשלומים שניתן, אם היציאה היא למטרה מוצדקת או אם החייב נתן ערובה כלשהי לביצוע החוב. בבקשה לעיכוב יציאה יש לפרט, מלבד הנימוקים הנ"ל, גם את שם החייב באותיות לטיניות ויש לצרף לה תצהיר ואישור ממשרד הפנים על פרטי החייב המופיעים במירשם התושבים.
5. חיפוש
אם אתה סבור שהחייב מסתיר רכוש, ברשותו או אצל אחרים, אתה יכול לבקש מראש ההוצאה לפועל שיוציא צו חיפוש אצל החייב, בנכסים שברשותו או על גופו, או אצל אדם אחר.
בקשת חיפוש לא חייבת להיות בכתב, אלא אם כן מדובר בחיפוש בנכס שאינו של החייב, שאז יש צורך להגיש בקשה מלווה בתצהיר. אם החייב עומד בפני ראש ההוצאה לפועל אתה רשאי, כזוכה, לבקש משוטר, פקיד בית המשפט או אדם אחר לבצע חיפוש, בצינעה, על גופו ובבגדיו של החייב.
נכסים שהתגלו תוך כדי חיפוש מותר לעקלם בו במקום. כלומר, כל צו חיפוש הוא בעצם גם צו עיקול פוטנציאלי.
איך להתגונן מפני הליכי הוצאה לפועל, או: "מדריך מקוצר לחייב הקצר בכסף"
1. פשרה
זוהי הדרך הטובה ביותר: בכל עת אתה רשאי להגיע עם הזוכה להסכם בדבר אופן ביצוע פסק הדין. ניתן להגיש את ההסכם לראש ההוצאה לפועל כדי שיתן להסכם תוקף של "צו תשלומים".
2. טענת "פרעתי"
משמעות הטענה: לאחר פסק הדין נוצרו נסיבות הפוטרות אותך מתשלום החוב כתוצאה מפירעון החוב או מכל סיבה אחרת, למשל: פסק הדין קבע שעליך לשלם רק אם יתקימו תנאים מסויימים אולם תנאים אלו לא התקימו. במקרה זה עליך להגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל אשר ידון בה (בדרך כלל לאחר קבלת תגובת הזוכה) בפני הצדדים או שלא בפניהם ויתן החלטה. עד למועד מתן ההחלטה רשאי ראש ההוצאה לפועל לעכב את הליכי ההוצאה לפועל. לא כדאי לטעון "פרעתי" אם אין בסיס לטענה זו, שכן במקרה זה ראש ההוצאה לפועל יטיל עליך הוצאות גדולות במיוחד, כעונש על שטענת טענת סרק, והוצאות אלו רק יגדילו את חובך.
3. תשלום החוב בתשלומים המפורטים באזהרה
לטופס האזהרה מצורף בדרך כלל "צו חיוב בתשלומים". אתה יכול להתחיל ולשלם את החוב לפי הצו, אולם אין הדבר מונע מן הזוכה לנקוט נגדך בהליכים נוספים כגון עיקול נכסיך.
4. הגשת בקשה למתן צו תשלומים
בקשה זו ניתן להגיש תוך 21 יום מקבלת האזהרה. יש לצרף לה טופס בקשה לראש ההוצאה לפועל. עליך לפרט בה את התשלומים בהם תוכל לעמוד, לדעתך, ואת מועדיהם, ולצרף לה את המסמכים הבאים (ללא המסמכים לא תתקבל בקשתך):
א. הצהרה מפורטת של כל הנכסים, החברות, חשבונות הבנקים וההתחיבויות שלך ושל בני משפחתך בשנת המס האחרונה. להצהרה יצורפו המסמכים הרלונטיים.
ב. כתב ויתור על סודיות בו אתה נותן רשות לכל גורם, כולל מוסדות ציבור ובנקים, למסור מידע ומסמכים אודות מצבך הכספי ונכסיך לראש ההוצאה לפועל, אם יבקש זאת. על ראש ההוצאה לפועל והזוכה חלות מגבלות שונות בקשר לשימוש בכתב הויתור על הסודיות. ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על מסירת מידע רק במידה הנדרשת לבדיקת יכולתך ולא מעבר לכך, ועליו לשמור על סודיות המידע, אולם מותר לו לגלות לזוכה דבר קיומם של נכסים שבבעלותך מבלי לגלות את מקור המידע. חובת מסירת המידע אינה חלה על רשויות מס במידה ומקורו של המידע לא בדוחו"תיך.
עליך להתחיל לשלם את החוב מייד לפי התשלומים המוצעים על ידך (כל תשלום לא יפחת ממאה ש"ח!), אחרת לא ידונו בבקשתך. ראש ההוצאה לפועל יכול להחליט מייד ולתת צו תשלומים לפי הבקשה והמסמכים, לבקש שתגיש מסמכים נוספים, להזמין אותך לחקירת יכולת בה יהיה נוכח הזוכה או לדחות את הבקשה על הסף. אם הזוכה הסכים לבקשתך, והודיע על כך לישכת ההוצאה לפועל, בדרך כלל יסמוך ראש ההוצאה לפועל את ידיו על ההסכמה ויאשר אותה. במקרים מסויימים, כאשר פריסת החוב שהצעת גדולה מאוד והחוב גבוה, וראש ההוצאה לפועל השתכנע כי אין ביכולתך לשלם באופן אחר, הוא עשוי להכריז עליך כ"חייב מוגבל באמצעים", הכרזה שמשמעותה היא, בין היתר, איסור על יציאתך מן הארץ ועל שימוש בכרטיסי אשראי, הגבלת חשבון הבנק שלך והטלת איסור על היותך בעל מניות או מנהל תאגיד. בתחילה תהיה ההכרזה זמנית, ובהמשך, לאחר חקירת יכולתך הכלכלית, היא עשויה להיות סופית. בכל מקרה, לא כדאי להפר צו תשלומים. בגין כל תשלום שאינו משולם במועדו, יהיה סכומו אשר יהיה, רשאי הזוכה לבקש להטיל עליך מאסר של שבעה ימים! אם לאחר שניתן לגביך צו תשלומים השתנה מצבך הכלכלי לרעה ואינך יכול עוד לעמוד בתשלומים אלה, אתה רשאי להגיש בקשה לשינוי צו התשלומים. אופן הדיון בבקשה זו יהיה זהה לאופן הדיון בבקשה הראשונה לצו תשלומים.
5. האם ניתן לשנות צו תשלומים?
התשובה היא כן. אם לאחר שנקבע לך צו תשלומים מסיבה כלשהי השתנה מצבך, ואינך יכול עוד לעמוד בתשלומים שנקבעו לך, אתה יכול להגיש "בקשה לשינוי הוראת תשלום".
6. הגשת בקשה לחקירת יכולת
אם אתה סבור שאין ביכולתך לשלם את החוב אלא באופנים או בשיעורים מסויימים, אתה רשאי להתייצב בפני ראש ההוצאה לפועל תוך 21 יום ממועד קבלת האזהרה כדי לעבור חקירה על יכולתך הכלכלית. במקרה זה ייתכן שתחקר ללא נוכחות הזוכה או עורך דינו. אם הגשת בקשה בה טענת טענת "פרעתי", לא תוכל להתייצב לחקירת יכולת אלא אם נדחתה הבקשה ותוך 21 יום ממועד הדחיה. גם מי שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים איננו יכול להתייצב לחקירת יכולת. לפני החקירה יהיה עליך לענות על שאלון בדבר יכולת הכלכלית ולחתום על טופס ויתור סודיות בענייני כספים ונכסים. ראש ההוצאה לפועל רשאי להזמין עדים שיעידו על מצבך הכלכלי ולחייב כל גורם להעביר לו מידע ומסמכים אודותיו. לאחר חקירת היכולת רשאי ראש ההוצאה לפועל יכול להחליט על מתן צו חיוב בתשלומים או להכריז עליך כעל "חייב מוגבל באמצעים". אם התייצבת בלישכת ההוצאה לפועל ומלאת את כל הטפסים הדרושים, אך מסיבה כלשהי שאינה תלויה בך לא נחקרת, תקבל בו במקום אישור על התייצבותך, וייתכן שתזומן למועד אחר. אגב, גם הזוכה או ראש ההוצאה רשאים לבקש לזמן אותך לחקירת יכולת. במקרה זה תהיה חייב לשתף פעולה, אחרת עלולים להתייחס אליך כמי שמסוגל לשלם ומתחמק מכך ולהוציא נגדך צו מאסר.
7. הגשת בקשה לחקירת יכולת עם תצהיר
אם תצרף לבקשתך תצהיר מאושר על ידי עורך דין בדבר נכסיך, הכנסותיך ויכולתך לקיים את פסק הדין, יהיה ראש ההוצאה לפועל רשאי לתת החלטה גם בלי חקירת יכולת ועל סמך התצהיר בלבד.
8. הגשת בקשה לאיחוד תיקים
אם מתנהלים נגדך תיקי הוצאה לפועל רבים מאוד כדאי לך לבקש מראש ההוצאה לפועל כי יאחד את כל התיקים המתנהלים נגדך, בכל לשכות ההוצאה לפועל בארץ, לתיק אחד משותף. את הבקשה עליך להגיש בלשכה שבה מרוכזים מרבית התיקים. יש להצטייד מראש במספר עותקים השווה למספר הזוכים בתוספת עותק אחד ללשכה. בבקשה עליך לפרט בתצהיר את נכסיך במשך 5 השנים שקדמו לבקשה ואת מכלול חובותיך ולשלם לפחות 3% מכל החובות מדי חודש עד שתינתן ההחלטה בבקשתך. ראש ההוצאה לפעול יוציא נגדך צו עיכוב יציאה מהארץ, ויהיה רשאי להטיל עיקול על כל נכסיך ולזמנך לחקירת יכולת. אם יגיע ראש ההוצאה לפועל למסקנה כי חובותיך גדולים מדי והסיכוי שתחזיר אותם למרות האיחוד קלושים, לא יינתן צו איחוד ותוכרז חייב מוגבל באמצעים. צו האיחוד לא יינתן גם אם יגיע ראש ההוצאה לפועל למסקנה שמסרת לו פרטים כוזבים או העלמת נתונים על מצבך, בזבזת את כספך על הוצאה לא חיונית או נפתח נגדך תיק נוסף ולא הודעת לו על כך. מהרגע שניתן צו האיחוד אסור לך להחזיר חוב לאף אחד מהזוכים אלא רק דרך הלשכה בה מתנהל תיק האיחוד!
9. חייב מוגבל באמצעים
יש חייב ויש חייב. יש חייב שמסוגל לשלם את כל חובותיו אבל תוך מאמץ גדול, ויש חייב שגם במאמץ גדול תשלום החובות עלול להימשך שנים רבות. אם תגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה למתן צו תשלומים בפריסה מאוד גדולה (החוק מפרט את הפריסה המינימלית, למשל 4 שנים לחוב העולה על 100,000 ש"ח) ייתכן שתוכרז כ"חייב מוגבל באמצעים". משמעות ההכרזה: אם יש נגדך כמה תיקי הוצאה לפועל - הם יאוחדו, תיאסר יציאתך מהארץ, חשבונות הבנק שלך יוגבלו, לא תוכל להשתמש בכרטיסי אשראי, ייאסר עליך להקים חברות ללא אישור ראש ההוצאה לפועל ושמך יתנוסס לראוה ב"רשימה השחורה" של ההוצאה לפועל, רשימת החייבים המוגבלים באמצעים הפתוחה לעין כל ומזהירה את הציבור לבל יעז לעשות איתך עסקים. כדי להשתחרר מכל המגבלות הללו, יהיה עליך לשלם את כל החובות שלך, או להגיע עם הזוכים להסכמים על פירעון החובות.